אתם מכירים מרבי רגליים?
חיות שחורות, צרות, ארוכות, ובעיקר - עם המון רגליים דקות מתחת
לגוף העגול שלהם.
פעם, כשהבטתי במרבה רגליים אחד דרך העדשה של המצלמה שלי, שמתי
לב שהוא מזיז את הרגליים שלו בשלשות. שלשות שלשות של רגליים
דקות, אדומות ומגעילות צועדות בסך.
בסוף לא צילמתי אותו, עמדתי להקיא.

דרכתם פעם על מרבה רגליים?
אני כבר דרכתי על עשרות מהם.
הבית שלי נמצא ליד הר מיוער בדלילות, ויש שם המונים מהם, ממש
אלפים. אי אפשר ללכת שם עשר מטר בלי לשמוע קראכץ' צורם מתחת
לרגל. ואז, כשמרימים את הרגל, רואים מרבה רגליים חצי מעוך בורח
באיטיות מתחום ההרג של הרגל שלך.

בשנה האחרונה החליטו מרבי הרגליים שהם אוהבים את הבית שלי. כל
שעתיים אנחנו מוצאים עוד מרבה רגליים ליד חלון בבית. הכי מגעיל
זה לראות אחד מהם הולך במאונך על קיר התכלת בחדר שלי, יורד
לרצפה, ובוחר את נתיב הגישה הקצר ביותר לגיטרות שנמצאות בצד
השני של החדר.
בכל פעם שאנחנו רואים עוד מפלצת שחורה כזאת נכנסת דרך אחד
החלונות אנחנו מנסים להוציא אותה בלי לגרום נזקים סביבתיים.
לפעמים אנחנו מצליחים להוציא אחד מהם על ידי סימון של הדרך
הקצרה החוצה, אבל בדרך כלל הם מצליחים להתחמק מהניירות שאיתם
אנחנו מסמנים את הדרך, ולחמוק למטבח.
אם הם מצליחים לברוח, אנחנו משדלים אותם בעדינות להכנס ליעה,
ואז אנחנו מוציאים אותם בעדינות אל הרחוב. בזמן האחרון כבר
נמאס לי, אז אני זורק אותם דרך החלון. זה נחמד לראות איך הם
מתעגלים בדרכם לפגישה מהירה עם הקרקע שבחוץ.

אף פעם לא ניסיתי להרוג מרבה רגליים, אולי פעם, כשהייתי צעיר
יותר. רוב השלדים של מרבי הרגליים שראיתי זכו להלבין בשמש
בשיבה טובה.
אני חושב לנסות עליהם את תרסיס ה-K-500 החדש שלנו. השבוע ראיתי
את שכן שלי מחסל בעזרתו את מתקפת ג'וקי-המספריים שהיתה בבית
שלו.

גאד, אני כבר מתגעגע לנמלים הטורפות מהקיץ שעבר.