אני לא צריכה שתאמר לי
כי אני בטוחה שזה לא ישנה
אם תאמר דבר טוב - אתה ודאי משקר לי
אם תאמר דבר רע - אותי אתה בטח שונא

חוסר ביטחון זה דבר די מציק
בעיקר כשהוא מלווה בפרנויה איומה
לשמוע קולות בתוך הראש
שאומרים לך שוב ושוב - "את כל כך דפוקה"

אני שמנה, מכוערת, משעממת, טפשה!
מה זה חשוב לי אם לדעתך אני טועה?
אתה לא אובייקטיבי! אותי אתה אוהב!
אז ברור שאין סיכוי שאתה צודק במה שאתה חושב...

מספיק לי להיות קצת עם אנשים
בשביל להיות בטוחה לגמרי שאותי הם שונאים
שאין בי שום דבר טוב ושאין שום סיבה
שהם יחשבו חיובית על האנדריאה הכחולה

אף אחד לא יימשך אלי לעולם
אף אחד לא יוכל לסבול אותי בחיים
אני תמיד אהיה בודדה ואף פעם לא אהיה
כמו שאני רוצה, מוקפת ידידים

מה זה חשוב שיש לי כמות
חברים אמיתיים שבעיניהם אני מדהימה
אם האנשים שמשפיעים עלי גורמים לי להאמין בטעות
שאני לא יותר מפרה קטנה וטפשה?

שאני לא שווה כלום, סתם פריחה מטומטמת
עלובה, פאתטית ובכלל אין בה ערך
אבל למה לעזאזל כל זה כל כך נכון לפעמים
גם אם לא בדיוק אז באיזשהיא דרך

אני רוצה שתדעו שאני אוהבת את עצמי
ושום דבר את זה לא ישנה
אבל איו שום ערך לחיוך פנימי
אם אני חושבת רק על מי שאותי מגנה...

השיר המוקדם ביותר שאני עדיין שלמה איתו