צועד על מדרכה.
שדרות עצים מדובללים.
שמש צהובה נופלת אל עצים.
לאה הרחוב, עצוב
ועצובים האנשים.

משבצות הרחוב נמשכות, נמשכות
לאן הולכות המדרכות? אפורות ,מלוכלכות,
כה ארוכים הרחובות,

כתמים שחורים ואנשים שותקים
והעלים מהעצים צונחים,צונחים על ריבועי המלט
נחים,עכשיו מלוכלכים.

יבוא פועל רוסי ויטאטא,ישים את העלים בסל,
כמה חבל.
ינקה. בביתו יבכה. תבכה אשתו.

עייף, דהוי כמו העלים זה הפועל.
מה הוא אוכל, זה שלנקות עלים פרנסתו?

הריבועים הולכים ונמשכים,
העלים צונחים,
על הבטון ועל האדמה,
כענני הציפורים,
אבל בלא תקווה...

לאן כולם הולכים ?לאן כל זה מוביל?
הרוח, החום, הגשמים,ומעשי האנשים?
מדוע אנשים הם כמו עלים ?
מדוע הם תמיד נופלים ?