כשאני רץ
אני לא נמרוד
שבודק פעם ביום מול המראה
אם הוא כבר גבר
שמסיט מבט בכל פעם שצריך לנעוץ
שאינו יודע לשאול.
אני לא נמרוד
אלא
זוג רגליים חובטות נגד האספלט
נשימות קצרות מדודות
משאבת דם מתכווצת ומרפה
געש אדרנלין במעלה הגוף
כל כך מהר
כל כך לבד
אתם אף פעם לא תשיגו אותי.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.