|
אומרים לי שאני בעצם אני
אבל מאז שנמכרתי לעבדות חי הצללים הם אהבתי היחידה
אני חולם על חיים ללא הפחד
על ההתחלה שלא הסתיימה לעולם
אני רוצה לחלום על עיר האורות ,בעצם הכל שחור
אבל כל מה שאני רואה הוא אותי עצמי מתפוגג ברוח
לעולם לא אצליח להתחבא מאחורי צלילי המלחמה ורעשי התותחים
הצופר מחריש רק פעם אחת
אני רוצה מזרח תיכון ישן, אבל כעת אני צופה בחדש מתהווה
אומרים לי שגיבורים לא שוכחים לעולם. |
|
|
מה שהכי מעצבן
אותי פה זה שלא
נותנים לי
להתבטא בכלל...
מה כבר ביקשתי,
פינה קטנה, כמה
מילים...
בושה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.