[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת אבישר
/
על מלאכים

כמו בני האדם
אנחנו
מסוגלים
לירות צרורות שתיקה.
לראות גלימות אדומות נחתכות
כנפיים מקוצצות
עד העצם.

אלא שלא אמור להיות כאן דם.
בהיעדר גוף נכנסים ויוצאים נקי
קליעי המקלדת.
אני למילותיכם  
לא מצאתי פצע יציאה.

אני
בשר ודם ולהבה






כמו מלאכים
גם אנחנו מסוגלים
לחבק אבק שריפת מילים
להקשיב רך
לפעימות חרסינה
לסדקים המתאחים
תחת גבס הלב.

הדם מעוור מלידה,
על כן ממעטים מילים
שנכנסות עמוק ונמסות לאיטן
חותכות את פני העור
ומקווים לרוך,

ועדיין קורה שנותרת צלקת קטנה
באוזן הפנימית ואי אפשר יותר
הלוואי ויכולתי להביא לכאן
מלאך או פיה, שינפנפו קלות בכנפיים
ונוכל שוב לשמוע.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדרך המהירה
ביותר לליבו של
גבר עוברת בין
הצלע השלישית
לרביעית.




אני לא הוא, אני
השני.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/5/03 8:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת אבישר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה