בתוך המולה של יום יום, בתוך השגרה
עוברים, קמים, הולכים בלי טעם ומשמעות
זזים צעד קדימה ושלושה בחזרה
מחכים למישהו שיציל אותנו מהטיפשות
ועוד מישהו נעלם ועוד אדם שלא חוזר
ועוד משהו עבר או עומד להגמר
שרויים בשאננות של מנצחים או סתם גאווה
נחישות שהורגת ועולה על האהבה
מצפים לדבר שלעולם כנראה לא יופיע
כמו נסיכה שמחכה לאהובה שיגיע
והכדור ממשיך להסתובב במסלול הקבוע
עובר לו יום, עוברת דקה, שעה ושבוע
ואנחנו יושבים ותוההים מתי המסלול יגמר
אם העולם ישאר אותו הדבר או אולי נצליח להקים אחד טוב יותר