לפעמים אני מרגישה את הצורך
לברוח אלייך
כי אתה רק תחבק ותאהב
לברוח אלייך
מהעולם, ממה שעכשיו
מבדידות המונית שלא תמיד
תוכל לשנות
אולי רק נשאר לי להיות לבד עם כולם
מין בדידות שכזאת

להדחיק את כל מה שידעתי לשכוח
אך בלת ברירה זה תמיד חוזר
ולי יש צורך אלייך לברוח
אלייך שלא תוותר
לחפש פתרונות בשמיים
חבויים בין כוכבים דולקים
רוב הדרכים מובילות אלייך
אך בסוף מתים

ואני אמשיך להחביא כאב
שמקומו הוא לא כאן
אין טעם לפתוח תיבות פנדורה
לא הכל פה מובן

לפעמים אני מרגישה את הצורך
לברוח אלייך
אני יודעת שאולי לא תעזור
רק תמחה דמעה ישנה שזולגת
רק כשאין אור
כאב של מסכות שתלשתי עד זוב דם
אך האיפוק בנה מחדש
אבל לא ארוץ אלייך
אהיה חזקה של ממש