|
אולי על אוטובוס אחד הנוסע אחורה בימיי חיי
נמצא לו האיש שזנחתי מאחור, אל יקר?
לא, אדם מט למות לא פוגש באהבה גדולה
ואולי אני גוססת מזה שנים?
לתל אביב בלילה יש ריח של סוף
ואני מתקשטת בחלוף העונות
ואולי למען החסך בצדק
הגיעה העת לשחררני, אל יקר?
אני יודעת שבא הזמן ללכת
בטרם יכירוני כל אנשי העיר הזאת!
ורגליי מקובעות באדמה הדלוחה
והמבטים החודרים כבר פונים לעברי!
אולי למען החסך בכל הטוב שבעולם
הגיעה העת לשחררני, אל יקר? |
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.