|
ידעתי לבדי לחזור אל המדרכות האלה
בכפות רגליי המכירות כל סדק בבטון
והאם תכיר אתה בלבך הקר
לשמוע את לחישותיי מכאן?
ואולי מוטב לך להיוותר חרש
ביטויי חימתך לא יתקבלו
לא ארצה בך בוער
לא אדבר אליך קודח
בוא אלי שקט
ותן לי את מנוחתך
תן לי את כולך
שתשכב מותש בין זרועותיי
ולא תדע עוד ללכת ממני. |
|
|
תחשבו על זה
שעובר על כל
הסלוגנים ומחליט
מה יכנס ומה
לא.
הנה, הוא בטוח
יותר עצוב
מאתנו.
המזדהה עם כאבם
של אחרים
ולא יודע שלזה
שמאשר את
הסלוגנים יש
שם:
"זה שמאשר את
הסלוגנים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.