|
בזיכרון אחד אנו יושבים בכיכר
אתה עם הגיטרה ואני שר
מזמינים אנשים לשבת איתנו על נרגילה
מביטים במדרגות הנעות למטה ולמעלה
בזיכרון אחר אתה בא אליי הביתה
עם החולצה המטופשת והסנדלים
חיוך מתוק כמעט בלתי פגיע
עם הידיים בכיסים ועכשיו אתה מצדיע
ילד השלום, ילד הפרחים
נפלת כאן היום במלחמתם של אחרים
תראה לי עוד בנאדם שהזדעזע למראה של דם
כמו שאתה היית - כששתקת ובכית
בזיכרון האחרון אנו מדברים בטלפון
על מה שהיה ומה שיהייה
בשבילך זה הסוף לי זה עוד לא נגמר
אני יודע שלא אזכה לראות אותך מחר
ובהלוויה שלך הסתכלת עליי
יושב ומחייך על המדרגות
אומר לי לזכור איך היינו יושבים בכיכר
אתה עם הגיטרה ואני שר
ילד השלום, ילד הפרחים
נפלת כאן היום במלחמתם של אחרים
תראה לי עוד בנאדם שהזדעזע למראה של דם
כמו שאתה היית - כששתקת ובכית
בחדר שלך אני בוכה על הגיטרה
מנסה להלחין את מנגינת החיים
אך כל מה שיוצא מאצבעותיי הרועדות
מנגינת המוות לקבורת המדרגות |
|
|
חשבתי פעם, איזה
נחמד זה היה אם
היה לי רקטום
מצופה בטפלון,
נכון? ואז כל
החרא היה מחליק
ולא נדבק, ולא
הייתי צריך אף
פעם לנגב.
רמבו 2 מהרהר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.