מה למעשה אמרתי
ומה שמעת במלותיי
עיניך, עיניך נעוצות בי פנסי קסם קליידוסקופיים
האם בינות צורות בגוונים ובני גוון אפורים אינסופיים
צצה ההבטחה הגאומטרית השבורה
משתקפת באלפי רסיסיה
בונה עצמה לדעת מחדש
רבגוניות מוחצת
מביאה
הבט אחרת
סובב אותן
בכל תנודה -
מגיה
לא עוד
שחורה
הו יקירי שלי
באתי אוקר, לילה, טורקיז, פוקסיה, ארגמן, אינדיגו
ודבריי נסללו שוב שקוף לתוכך
אולם כשאתה החודר ואני הנחדרת
לשברירי שניות יחוללו בין כתלי רחמי ואיברך אשר בי
כל צבעי הקשת כולם אפילו אותו ניואנס הבלונד השאטני
שיכול לקשט את ראשו של הרך הנולד
כפך תעבור על רכותו
פיך ינשוק רקתו
אז בלבן שלג שנהב תורהב
כן אני רוצה
התוכל לחזות שוב
באותה קשת בענן שדימית לראות בלא גשם
ברק המנסרה הלוהט שסחרר בך קווים מעוגלים
הרמוניית מזיגת הכחול אל תוך האדום, סגול בטווח
כך סתם ממש מעל רידינג בוקר אחד בשלהי ינואר
תעתוע ססגוני היה זה אך יכול הוא
לפרנס חלומותינו היבשים גם כך
לצבוע חדרי ליבנו
פלטת עולם ומלואו
בכל עונות האהבה
| 