אל חוף מרוקע ערביים
מוטבע רגלי אתמול
אני שבה
למצוא אותך
למצוא חלקת לשון
ליישב בה דעתי המפוייטת
לפייס בה
עיצבונו של געגוע צורב
אישוניי
ואתה מהבהב ממרחק
כאורות העיר הדולקת
חלונות עיניה
קורץ בי זיכרונות עגולים
כגלגל העונה
כשנה בתוך שנה.
ואני חשכה
ריקה מתמיד
ריקה מדעת
ופיוט. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.