דרך חודשים של שתיקה
דרך לילות ריקים של תשוקה
דמות עוברת ברחובות
בעוד, ידי החיים המאכלות מחזיקות בחוזקה
זיכרון מקבל טעם,
ספק מתוק ספק מר
והדמות, אחוזת תזוזה בלילות, היא אינה שקטה
שטה על גבי גרגירי החול וריח האספלט
למרחבים חדשים, במטרה למלא סיפוקים
ובלילות קרים,
אל המאורה המוכרת והקרובה,
כי החום הוא רק מעטפת, לא מרפא
נזרקת ממקום למקום, לא מוצאת מנוחה
שותקת וממשיכה ללכת
בחיוך חצי צבוע חצי עצוב.
דמות אבודה, ספק אהודה
חרוטה עמוק במקדש נשמתי
ועודי מקווה,
שמדמות זרה תהפוך לדמות שהכרתי
ותגנוב לי איזה חלום מתוק
כדי שלא אחלום לבדי
על שנינו. |
