לאחר שגמרתי להזין את קורות חיי על המחשב והעליתי עליו כמה
תמונות מרשימות מהבוק שלי, גחנתי ונישקתי את מרכז המסך בנשיקת
ליפסטיק אדומה, בשביל המזל.
"תודה ובהצלחה," ענה המחשב בקולו המסונתז והתחיל להבהב שהוא
פנוי למועמד/ת הבא/ה.
כל כך לא אישי. ככה זה בכל אולפני המדיה בעיר המחורבנת הזאת.
יש לי כבר הרבה ניסיון בריאיונות עבודה. יכולתי להפוך את זה
כבר למקצוע. עדיין לא סגרתי סופית את האפשרויות, אבל החלטתי
שאם עד יום ההולדת השמונה עשרה שלי, שזה בעוד חודש, לא אקבל
עבודה בתור שחקנית וירטואליה - אני מרימה ידיים והולכת ללמוד
טכנאות לייזר.
יצא שלא אכלתי מאתמול בבוקר, ורק כשיצאתי לחדר הקבלה נזכרתי
שאני קצת חלשה. ישבתי על ספת עור שכיבו עליה מיליון סיגריות
וניפסתי קצת. לא התחשק לי בכלל לקום וללכת. הייתי כבדה
והמחשבות שלי נעו באיטיות באזור הקרסוליים. החיים היו נמוכים
ללא ספק.
ואז נכנס בחור אחד, לבוש בבגד מטורף לגמרי שתפורים אליו שלל
נוצות יען שבולטות בחדות מבגד הגוף הכסוף שלבש. היה לו גם כתר
מנוצות. אך הדבר הכי מהמם היה כיסוי החלציים שלו: סוג של מכסה
נוקשה שנראה כעשוי פלסטיק מצופה בצבע כסף. הייתי קצת בהלם. לא
יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
כשהרמתי את הראש, ראיתי שהוא עומד מולי: "בובה, יש לך אולי
כרטיסית לאוטומט?" עשיתי תנועה שאין לי. כבר מזמן החרמתי את
המכונות שמוכרות חטיפי אנרגיה. בזבוז של כסף. אבל הוא המשיך
לעמוד, סוקר אותי בלי בושה.
האמת, אין מה להתפלא שבנאדם עם תודעת לבוש כמו שלו, אם ככה
בוחרים לקרוא לזה, התעניין בי.  שתבינו: הידיד שלי, ג'ון, עיצב
לי בגד אלסטי מגניב שנדבק לגוף כמו שכבה נוספת של עור. אי אפשר
להסתיר אפילו את גומות החן שיש לי בתחת. ועל הבד עצמו מצויירת
מפה טופוגרפית, כך שאני מסתובבת למעשה כמו תבליט שטח: מעגלים
ולולאות משורטטים עלי, עם ציוני גובה פה ושם.
"בובה, את עושה לי חשק לצאת לטיול."
כמה נמוך.
"נראה לך, מותק? שאני אטייל עם מישהו שבגללו איזה ציפור רצה
ערומה בספארי?" אמרתי לו בבוז. בוז זה הספציאליטה שלי. אני הכי
אוהבת לשחק בוז.
קמתי באיטיות למלוא גובהי שהודגש אפילו יותר בגלל כפכפי
הפלטפורמה. נשפתי עליו עשן וכמה מנוצותיו העדינות רעדו.
הסתובבתי ויצאתי במלכותיות מחדר הקבלה. גם על יציאות כאלה
התאמנתי די הרבה, כך שאני יודעת מה האפקט שלהן בתוספת גומות
החן שבתחת.
"ודרך אגב," הסתובבתי ואמרתי לו, "יש לך איזה שהוא סיכוי אצלי.
אבל תעשה טובה, תיפטר מהנוצות. מדגדג לי רק מלהסתכל עליך."