אבא, עשית הרבה שגיאות,
שלי עלו עלויות רבות,

חטפת קריזה לפעמים,
שברת בקצב דברים,

פעמיים בעטת במערכת סטריאו שעלתה הרבה,
אך היא שרדה, ולהבין כה קשה,

התנהגת כבהמה מספר פעמים,
ואמרת דברים כה מרגיזים,

פחדתי ממך,
לא היה לי שקט בחיים מנוכחותך,

פחדתי שאם אותך אעצבן,
תבטל את מוריי הפרטיים,
ותיפגע חזק בלימודים,

פעמים אמרת וכעסת
שאין אני מדברת עמך,
אך תבין, לא היה לי קשר איתך,

פשוט לא הייתה כמיהה ביננו,
מה שהקשה על יחסינו,

עשית לי דברים פוגעים פעמים רבות,
ומה שהכי עיצבן, שלא עלו בדעתך התנצלויות,

כשהתעצבנת הייתה כהר געש מאיים,
שמפניו צריך פשוט להיעלם,

בד"כ בחיכוכים ביני לבין אחותי, הצדקת אותה,
בנימוק שאני המרשעת והיא הטובה,
אך הסיבה היא הקשר שהיה לך עמה,

הייתה לכם מחברת קשר בה התכתבתם,
ואחד לשני דברים סיפרתם,

לא קינאתי כלל,
כי איתך לא רציתי קשר בכלל,

אני יודעת שאהבת אותי,
ותמיד רצית את הטוב בשבילי,

לפעמים הייתה אחלה,
והגנת עליי כשנצרכת,

היו לנו כל מיני שיחות,
על בנים ועל בנות,

אך לא אשכח שפגעת ביום הולדתי השמונה,
שאחרי המסיבה,
נודע לי הריב של סבתא ושלך,

סילקת את סבתי מהבית,
והזמנת לה משטרה,
למרות שלא עשתה כל עבירה,
היה לכם ריב, אז מה?!
זו סיבה שלעולם לא אראה אותה??

נכון,השלמתם, והיה טוב,
אך לפעמים מהרגע הזה בא לכאוב.