שלוש שנים אתה מפנטז על היום הזה
יום השחרור הקרב ובא
במארבים, בסיורים, במסעות וגם כשבא לך לבכות.
והנה זה הגיע
אתה בבק"ום נמצא
ומולך הפקיד עם חיוך מעושה לוחץ את ידך ואתה מרוצה
חושב לעצמך לא היה נורא, עבר מהר ובטח בכל זה בצחוק אזכר
מתכנן תוכניות ומפנטז טיולים והיי, מי יודע? בסוף עוד נעשה
חיים.
אך לאזרחות יש תוכניות אחרות בשבילך, ילד.
לאן אתה בדיוק חושב שתצא?
לעולם ורוד? מלא בשמחה?
או אולי לאנשים מלאים באחווה?
האזרחות עומדת לה ביציאה ומתגלגת מצחוק
חחח... לא שמעת? הנאיביות מזמן הוצאה מחוץ לחוק.
ו... ברוך הבא כאן בסיס הטירונות של החיים ומייד גם תקבל מדים
אצלנו הרובה הוא הכסף, היעד הוא עושר.
ואל תדאג עוד נכניס אותך לכושר.
תזהר מחיצי האהבה הם גובים הכי הרבה קורבנות.
אז כדאי שתתחיל ביצורים לבנות.
אם אני הייתי במקומך הייתי מתחילה לחשוש..
ילד, המלחמה רק התחילה אז תרים כבר את הראש!