בין קץ החורף
לפרוץ האביב
בוהה אני למרחקים
מנסה קצת לחשוב
לעכל, לעבד
את מה שאוכל מבפנים
במורד המדרון
קצת לפני עלייה
ילדה קטנה מתרוצצת נלהבת
וצחוקה הערב
כמו פעמון
מבעיר את לבי בכאב השלהבת
אם תרצה ואם לאו
אם תחשוק או תכאב
אותך אני עדיין אוהבת
ולכאן או לכאן
אם מובן לא מובן
איתך, בלעדיך, לעד כואבת
ים גדול וסירה בו
שטה קלות
מנסה בעל כורח לצוף
על גלים סוערים
ורבי מעלות
איך המים עוטפים את הגוף
אפופת חשיכה
היא עומדת בוכה
בקרן סימטה לא גדולה
איך תמצא האחד
שיחזיק את ידה
איך תמצא נשמה מחילה?
אם תרצה ואם לאו
אם תחשוק או תכאב
אותך אני עדיין אוהבת
ולכאן או לכאן
אם מובן לא מובן
איתך, בלעדיך, לעד כואבת
ורבים חורפים
אביבים וקיצים
אך הלב עוד נודד לבלי-שכוח
הגלות בגלים
של הלב עד עולם
ומתי יאזל לי הכוח? |