מוקדש לאותה אחת שלא אוכל לנקוב בשמה


אני לומד לשנוא אותך
זה קשה
אפילו מאוד
במיוחד עם הרגשות שעדין יש לי כלפיך

אני מרגיש שאני שקוף לגמרי
ושאת רואה את זה
כשאני מתעלם ממך
כשאת שם ואני לא עונה

השנאה שלי אליך
אני לא יודע לבטא אותה
מפני שהיא כמעט ולא קיימת
אבל היא עדין שם

מחשבות עליך מתהפכות בראשי
השנאה
האהבה שהולכת ודועכת שחשבתי שלא קיימת
ואותה תאווה אליך שתמיד שם

תאווה... אותו רצון עז
התאווה אליך
אותן מחשבות עליך
שגורמות לי להרגיש את הטוב שמזמן לא התגלה אצלי

התאווה שלי אליך
הרצון להגיע אליך
אבל יחד עם זאת
אי היכולת...