|
במקום שבו אני עכשיו
היו רבים כבר לפני
את זה הרגש
הרגישו אחרים כבר לפני
את זה הבכי לא בכיתי רק אני
ורק הזמן
יש לו נטייה מוזרה
להיות יחיד ומיוחד
כי לכל אדם זמן משלו
להיות במקום
להרגיש איזה רגש
לבכות
ולשמוח
במקום הזה
בזמן הזה
הבכי הזה
יפה שעה אחת קודם |
|
|
לא מספיק שהאוכל
של הפולנים הוא
בצבע אפור, בסוף
הארוחה, כשכל
העדות האחרות
מקבלות קינוח,
הם נתקעים עם
ליפתן.
מה זה אם לא
קיפוח עדתי?!
הנמרה האפורה
(יותר נוטה
לבז') |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.