מואס בדלות
קץ בגסות
פרצתי החוצה
שובר מוסכמות

נמאס מגלי דכאון ושמיים אפורים
בעיר של מגדלים מבטון וברזלי גורדי שחקים
מסביב לפלדה הקרה לא נותר מקום ללב חם
פרצופים אטומים שעבר זמנם

מסתובב סחור סחור
מביט ומציץ
מחפש לעצמי קצת שקט נפשי
לקנות משהו לא מהמוצרים הרגילים
אולי תותים
אולי חיים

רחובות מתרוקנים לפי השעות
יש מקום רק להיי טק ומסיבות
השכונה שלי כבר מזמן קרסה
אך מה היא עוד שכונה לעומת מגדל מלא בחלונות ראווה
איפה מה שחיפשתי
ואולי קיוויתי למצוא
קבור הוא רק בזכרון
כל כך מתוק
כל כך רחוק
וכבר קשה מנשוא