|
מואס בדלות
קץ בגסות
פרצתי החוצה
שובר מוסכמות
נמאס מגלי דכאון ושמיים אפורים
בעיר של מגדלים מבטון וברזלי גורדי שחקים
מסביב לפלדה הקרה לא נותר מקום ללב חם
פרצופים אטומים שעבר זמנם
מסתובב סחור סחור
מביט ומציץ
מחפש לעצמי קצת שקט נפשי
לקנות משהו לא מהמוצרים הרגילים
אולי תותים
אולי חיים
רחובות מתרוקנים לפי השעות
יש מקום רק להיי טק ומסיבות
השכונה שלי כבר מזמן קרסה
אך מה היא עוד שכונה לעומת מגדל מלא בחלונות ראווה
איפה מה שחיפשתי
ואולי קיוויתי למצוא
קבור הוא רק בזכרון
כל כך מתוק
כל כך רחוק
וכבר קשה מנשוא |
|
|
מבקר הסלוגנים
הכי מבדח אותי.
הוא מתייחס לכל
דמות כאילו היא
כותבת לעצמה את
הטקסטים. כה
תמים, אפילו
המונולוגים של
ג'יי לנו, לא
הוא כותב אותם.
אחד שמאשר את
הסלוגנים ואין
לו איגוד
מקצועי. לכותבים
בטלויזיה יש,
לצלמים יש,
אפילו לאלה
שמושכים את
הכבלים יש איגוד
מקצועי. אבל
למאשרי סלוגנים
אין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.