רוביק פייגין / חמקה יבשת מתת יבשת |
יבשת הגונה שינתה כיוון ונכנסה בעם
אני מופעם מהישארות הלילה כה קרוב לאדמה
אני כמה לנשימה
אני כמה לנשימה תמה
אני כמה לנשימה תמה כמה וכמה פעמים ביום
אני איום
נזרקתי אל חדרי החדרים של אלוהים עצום עיניים
התכוונתי אל השכחה
את מוכרחה לזכור כשאור הבוקר יעלה
לסגור את הווילון
אני מוכרח לישון כשאין אני רוצה לקום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|