את מתפשטת,
איבר אחר איבר,
(קודם השם אחר כך העבר)
לוחשת תפילה.
שפתייך נעות,
קולך לא נשמע.
כשתגיעי למקדש לבי,
כוהנת טהורה ובתולה,
אתגלה לפניך
במלוא תפארתי,
אקח את נפשך התועה.
אקח אותך,
ערומה כמו הסתיו,
אשיר לך את
שיר קבורתי.
ורק שם בין הצווחות,
אגל לך סוד ייסורי
בין טיפות זיעה עצלות,
נמצאת משמעות חיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|