אתה ואני יוצרים עולם. כשאנחנו ביחד, שום דבר אחר לא קיים. רק
אתה ואני. אני מסתכלת עליך ושוקעת, ואתה מסתכל אלי ומחייך.
והחיוך הזה אומר הכל. החיוך הזה אומר שאתה רוצה אותי. ורק
אותי. אנחנו שייכים אחד לשני. ויוצרים מקום משלנו בלב. בנשמה.

לא צריך את ההורים, לא צריך את החברים, לא צריך חדשות, לא צריך
לימודים, לא צריך כלום. רק שנינו.
בעולם שלנו יש כבר הכל.
יש כבישים, שהם כמו המערכת יחסים שלנו, מין כביש אינסופי לקראת
משהו. בדרך הזאת צריך לעצור לפעמים, כדי לתת למשהו אחר להמשיך
ולעבור אותנו. בדרך הזאת צריך להזהר. אבל בסופו של דבר נוסעים
הלאה.
בעולם שלנו יש ציפורים. מין מחשבות שמתעופפות להן בראש ולא
תמיד נוחתות. מחשבות שמולידות עוד מחשבות, שאין להן יעד.
מחשבות חופשיות.
בעולם שלנו יש בית ספר. כל פעם אני לומדת משהו חדש עליך. פעם
אחת זה כמה שאתה מקשיב. פעם אחרת זה כמה שאתה מתחשב. פעם אחרת
זה כמה שאתה אוהב.
בעולם שלנו יש הרים וגבעות. אנחנו עולים ביחד על ההר, לפעמים
אתה יורד ממנו ראשון ואני אחריך, ולפעמים ההפך. שנינו הולכים
ביחד לכיוון ההר הבא.
בעולם שלנו יש בניינים ומגדלים. אנחנו עולים מעלה אך לפעמים
נופלים. וזה כואב. אבל חוזרים לטפס מעלה. לכיוון משהו.
בעולם שלנו יש כבר הכל. אני יכולה להיות איתך, ולשכוח שיש עוד
דברים שיכולים לנפץ את האשליה, שאנחנו נהיה ביחד תמיד......
קשורים אחד לשניכל כך חזק עד כדי כך ש.....כבר נמאס!!! אתה
יודע מה? גם אם אני מחליטה ללכת עם חברות שלי לקניון במקום
ללכת איתך לאיזה סרט אלים, אתה לא חייב לקחת כל דבר כל כך קשה!
ואם אני לא מחזירה טלפון פעם אחת, אז אתה לא חייב לחשוב שאני
מנסה להתרחק ממך!
ותפסיק להתבכיין לי על כל דבר קטן שמציק לך. אני לא
פסיכולוגית. ובכלל, אי אפשר להיות איתך פעם אחת בלבד בלי שאתה
מזכיר את ההיא. באמת, כמה כבר אפשר לשמוע עליה, כמה שהיא לא
יודעת שהיא ביצ'ית!.... אז אולי תפסיק לחשוב שכל מה שקיים כאן
זה רק אתה?? לא הכל סובב סביבך! שטיפת מוח עשית לי! תן לי קצת
זמן לנשום, יש לי חיים!!
יש לי עולם חוץ ממך!