הלכתי ברחוב התבוננתי בהמון,
זוגות הסתדרו כולם בקבוצות.
כולם נראו מאושרים,
כאנשים על טריפ חלומי.
כולם מסביבי היו מאושרים.
במעין סצינה מן אותו הסרט של שלשום,
הסרט שלנו.
ראינו אותו כל-כך הרבה פעמים,
אך כל פעם מחדש,
הסצינות היו מקבלות משמעות חדשה.
כולם החזיקו ידיים,
כולם התבוננו זה בזה,
כולם דימיינו את השעה הקרובה,
ומה שיעשו לאחריה.
אך לא היית איתי,
הייתי לבדי
ותחושת הבדידות הרסה אותי.
רציתי לשלומך,
רציתי לגופך,
אך לא נשאר בי האור.
נכתב על ידי אביב והילה ביום שבת ה-10.05.2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.