סמוחטה ירוקה ומגעילה נפלה לי הבוקר על הראש. כל כך לא רציתי
לחזור הביתה, לשטוף ת' ראש (כי זה עושה מזל רע). אבל חזרתי כי
זה היה רטוב מאד, וירוק (כפי שהתברר לי מאוחר יותר). כששטפתי
את הראש, יצאו מהברז מים חומים, ואז יצא משם חלב. חלב טעים.
יכול להיות שזה היה מילקשיק. סגרתי ת' ברז, ניגבתי ת' ראש.
כשהסתכלתי במראה הייתי קרחת, בלי שערה אחת על הראש.

שמתי כובע והזמנתי מונית, כדי לא לאחר לשיעור. הכובע עף לי
בשיעור תנ"ך. הרגשתי איך יוצאים לי קוצים קטנים מהקרקפת, איך
הם פורצים לי את העור, בעדינות שמתאימה רק לשערות. מותחים את
העור לאט לאט לאט. ואז פורצים החוצה. בהתחלה זה דיגדג את הראש,
ואחר כך זה ממש כאב.
לפעמים אני מגלחת את הראש בכוונה, סתם כדי להרגיש שזה מדגדג,
אחר כך כואב, מאד כואב !!!

שבוע שלם שתיתי מילקשייק וניל, והתברר שהמים החומים הם בעצם
קפוצ'ינו. היה נפלא: גילחתי ת' ראש ושטפתי אותו. בכל ערב שכבתי
בחוץ עם ראש רטוב מקפוצ'ינו, והם באו וליקקו לי ת' קרחת.
כשאמא חזרה מחו"ל, נגמר המילקשייק והקפוצ'ינו, אבל עדין גילחתי
כל בוקר את הראש, כדי שיכאב. אבל אף אחד לא ליקק לי את הראש.

הייתי צריכה להסביר לאמא את פשר הקודקוד הקוצני, ולא הצלחתי
להוציא הברה. שקעתי במחשבות על סכיני גילוח שמקלפים לי את העור
ואת הקרקפת. חשבתי שיום אחד אמא תוכל לבשל את המוח שלי ולהמיס
אותו מעל הנרות שיש לי על יד המיטה. היא תראה טלויזיה ותלעס
בהנאה את האונה השמאלית כמו מסטיק שלא נגמר. טוב, יש לי הרבה
מוח, ושנים שמעתי כמה הוא לא מנוצל. עכשיו שאני מנצלת אותו,
אנשים נבהלים מאוד.
נבהלים מידי, כאילו שלהם בחיים היתה קרחת.
אז מה אם הייתי קרחת כמה ימים? אז מה?

אני לא משוגעת בגלל הקרחת, המילקשייק או הקפוצ'ינו. יש לי
פריבילגיות  של אנשים ששותים פטל מכוס של שמפניה.
חוץ מזה אני די שמחה שירקו עלי סמוחטה ירוקה, כי היא בטח של
האלוהים היפה שיושבת לה למעלה ויורקת עלי בלי הפסקה (לפחות היא
שמה עלי).

האנשים שלא מאמינים שהיו לי מילקשייק וקפוצ'ינו וכמובן לא
מאמינים שהסמוחטה הירוקה היא של אלוהים, הם אנשים שכנראה האלה
הגדולה לא זרקה עליהם מספיק ג'יפה וזבל כדי להעריך סמוחטה
ירוקה.

אגב, את הסמוחטה הירוקה מסגרתי כאות הוקרה וברגעים הקשים כשהיא
מחרבנת עליי מציאות מסריחה אני יודעת שיום אחד תיפול עלי
סמוחטה ירוקה ואני אקבל בונוס!
אני אלמד איך לשחרר שינאה עצמית החוצה דרך סכיני גילוח ואחכה
לסמוחטה הבאה.