ניתקתי את הטלפון
לא יכולתי יותר
הורדתי את הבגדים ונכנסתי לאמבטיה
שטפתי את עצמי במים החמים שוב ושוב
אבל זה לא עזר הם רק צרבו
הסתכלתי על עצמי מלמעלה עד למטה
הרגשתי שלא בנוח מסורבל מדיי
רציתי להתקרבל למעין כדור קטן
ישבתי בקצה האמבטיה וחיבקתי את עצמי חזק
שמעתי את עצמי חושב בתוך הראש
ולמרות שלא הבנתי הכל
לא הרגשתי עם זה בסדר
חשבתי שאם אני אגיד את הדברים בקול רם
אני אולי אבין
אז פתחתי את הפה וניסיתי לדבר אבל הצלחתי להגיד
רק משפט אחד:
"אני אוהב אותך"
לרגע השתתקתי
ופתאום משום מקום שוב הגיע המשפט:
"אני אוהב אותך"
חיוך קטן התחיל להתעקל על השפתיים ושוב
בפעם האחרונה עצמתי את עייני ואמרתי שוב: "אני אוהב אותך"
כשפתחתי אותן
הסתכלתי על עצמי שוב אבל הפעם דרך מאות דמעות זולגות
הכל נראה שונה, שונה אבל נכון יותר אמיתי יותר
קמתי והמשכתי לשטוף את עצמי במים החמים עכשיו הם כבר לא צרבו
בין לבין לחשתי אני אוהב אותך-
הדמעות זלגו לאורך גופי ויצרו ביחד עם המים החמים מעין נהר
ששטף אותי
ולאט לאט האמבטיה מתחילה להיעלם וכך גם החדר
ונשארים רק המים ששוטפים אותי
במעין הרגשה של שלווה נינוחה שכזו
התעוררתי
והרמתי את הטלפון