הדבר שליאן תמיד רצתה הוא עיניים כחולות. היא לא שנאה את
העיניים הירוקות שלה, ועל אף שלא הודתה בכך, היא ידעה שהן מאוד
מתאימות לפרצוף שלה ולשיערה הכהה. אך היא שאפה לעיניים כחולות,
כחול בהיר כמו השמיים ביום חמים והבריכה כשאין בה אף אחד
ורואים את הקרקעית.
ליום הולדתה ה- 13 היא קיבלה מאחותה נעמה עדשות בצבע כחול,
עדשות שאינן תחליף למשקפיים (היא לא הזדקקה למשקפיים) אלא רק
לצבע העיניים. היא מאוד התרגשה מן העדשות ונהגה בהן בשיא
העדינות, אך בכל פעם ששמה אותן צרבו עיניה ועל כן היא ויתרה על
הרעיון.
גם בבנים חיפשה ליאן עיניים כחולות, לא איכפת היה לה אם הם
היו שמנים או רזים, יפים או "לא מי יודע מה", חכמים מאוד או
פשוט בסדר, העיקר בשבילה היה שתהיה לה איתם כימיה וכמובן,
עיניים כחולות. כבר היו לה שני חברים רציניים, לשניהם דווקא
היו עיניים חומות, זה הפריע לה מאוד, היא ידעה שזו לא אהבה
אמיתית. אהבה אמיתית תהיה לה רק עם מישהו עם עיניים כחולות,
קבעה בליבה.
יש משהו שחשוב לי להסביר, ליאן היא לא סתם אחת. נכון, היא
איננה יפה במיוחד ואין לה כשרונות מופלאים להרשים באמצעותם
אנשים, אבל קורן ממנה יופי פנימי. היופי הפנימי של ליאן מתבטא
באישיות שלה, היא מאוד אינטיליגנטית וכוחנית וגם ישירה, היא
אחת שהצביעות ממנה והלאה ושמוקפת תמיד בידידים וחברות רבים. את
החיים שלה היא היתה נותנת עבור כל אחד ממכריה והם יודעים זאת,
טוב הלב שלה אינו מוחצן אך הוא גדול מאוד, כל אחד יכול להיוועץ
בה תמיד, היא מתעניינת בכל דבר שנאמר לה מתוך רצון לעזור.
חוכמת חיים רבה יש לה לליאן, וגם חסרונות כמובן אבל היא לא אחת
ששבויה באמונות טפלות, בכלל לא. רק באמונה אחת שיצרה לעצמה,
האמונה באהוב עם העיניים הכחולות.
החברות שלה תמיד לעגו לה בעניין הזה, איך היא מסתכלת לנשמה
של כל אדם דרך העיניים אבל רק עיניים כחולות גורמות לה להביע
עניין בבן כלשהו, כלומר, עניין של אהבה. היא ידעה שהן צודקות
אבל המשיכה לחלום, על מישהו שיהיו לו עיניים כחולות.
את רועי היא פגשה במסיבה של ידידים, הוא היה אז חבר של יפעת.
מאז אותה מסיבה, היא ויפעת התקרבו מאוד, וגם רועי הפך להיות
ידיד ממש קרוב שלה. כשיפעת טסה לארצות-הברית בפסח, היא ורועי
בילו יחד כל יום כמעט, היא בכלל לא שמה לב איך חשיבותו בעיניה
גדלה, והידידות בינהם הופכת לאהבה.
רועי ישב על המיטה שלה ודפדף ב"מעריב לנוער" שהיה מונח שם.
"מה עושים היום", שאל ,"עוד ערב לבד בבית ואני אשתגע, אולי נצא
לסרט?"
"לסרט?, שלשום היינו בסרט, אתה חושב שאני מיליונרית?" רטנה
"אל תתרגזי" ניסה לפייס אותה "אפשר גם לקחת סרט בוידאו אם את
רוצה, להכין קצת פופקורן, להתכרבל בשמיכה..."
"להתכרבל?" שאלה מחויכת. "כן, יחד" ענה לה, הוא הוריד את
מבטו לרצפה ואז הרים אותו שוב והביט בה, הוא אחז בראשה ונשק
לה, והיא נשקה לו חזרה וכך נמשך לו כל חופש פסח, החופש המאושר
ביותר שחוותה עד אז.
יש משהו ששכחתי לספר לכם, לרועי יש עיניים ירוקות, ירוק
פשוט, חסר משמעות. בתחילה הדבר לא הפריע לליאן מכיוון שהוא היה
בסך הכל ידיד. אחר-כך האהבה גברה על אמונתה שאהוב ליבה חייב
להיות בעל עיניים כחולות.
כשהחופשה הסתיימה רועי דיבר עם יפעת, הוא סיפר לה הכול,
התנצל שזה לא קרה בצורה אחרת, פחות פוגעת. הוא הסביר לה שמה
שהיה בין שניהם לא היה אמיתי כל כך כמו הקשר שלו עם ליאן. כאב
לה, ליפעת, היא כעסה, היא הבינה. מליאן היא התרחקה עד כדי כך,
שכשהיו נפגשות במקרה היתה מעמידה פנים שהן זרות.
החופש הגדול החל יומיים קודם לכן, האוויר היה יבש ומחניק,
ליאן ורועי ישבו על הספסל בגינה הציבורית ונהנו יחדיו מהדממה
של הלילה. הם ישבו ככה שעות, מחובקים, מתנשקים מדי פעם,
מחייכים. הבוקר עלה אט אט ועימו קרני אור אדומות, חלושות.
"באור הזה" הוא לחש על אוזנה "העיניים המדהימות שלך נוצצות
יותר מתמיד. את יודעת, אף פעם לא סיפרתי לך למה יצאתי עם
יפעת..". כאן היא עצרה אותו, למרות שהוא ויפעת היו שונים
לחלוטין באופיים וחברותם באמת נראתה לה משונה, היא לא רצתה
להרוס את הרגע הזה, הרי לפני רגע קט הוא החמיא לעיניה, העיניים
שאינן כחולות. רועי התעקש להמשיך: "אהבתי את העיניים של
יפעת, מהרגע שראיתי אותה לראשונה, עיני תכלת יפות יש לה, כאלה
שנראות כמו השמיים והבריכה. העיניים שלה קראו לי ממש, אהבתי
אותן ולא אותה."
"איזה טיפש הייתי, בעצם זה ככה עוד מילדות, תמיד רציתי עיניים
כחולות ומכיוון שלא היו לי, חיפשתי אותן באחרים. אבל אותך,
אותך אני אוהב יותר מכל דבר אחר, יותר מהעיניים היפות שלך
ויותר מכל זוג עיניים כחולות, איתך אני מרגיש שלם יותר, כאילו
את הנשמה התאומה שלי."
באותו רגע ליאן ידעה, שהוא באמת הנשמה התאומה שלה ושלמרות
שלשניהם יש עיניים ירוקות, הם מאוחדים בעיניים כחולות, אותן
העיניים שחיפשו שניהם הביאו אותם להיות יחד, ואולי, הם לא מצאו
את שחיפשו אך הם מצאו משהו טוב יותר, את האהבה והאושר הטמון
בה, את שני הדברים האלו היא כבר לא תחליף באף זוג עיניים,
אפילו לא בזוג עיניים, שיהיו עיניים כחולות. |