אני לא כותבת או בוכה או שותקת או צועקת
כי משהו קרה כי כלום לא קרה
ואין לזה סיבה ובמילא לא תבינו
אז תפסיקו לשאול בבקשה...
וזה לא מעניין אתכם ואם זה מעניין אתכם זה כלום
וזה לא דמעות ואני לא כועסת והכל בסדר
זה שטויות, אני סתם עייפה...
בטח שאני מקיימת הבטחות, אחרת מה הייתי עושה?
לקיים הבטחות זה מעסיק לפחות, זה שורף את הזמן.
במילא עוד רגע הכל ייגמר אז חבל בינתיים לצרוח
ואם אני לא אמצא איך לצאת אז תמיד אפשר לברוח...
אז למה את בוכה ליאן? מה קרה?
כלום לא קרה, כבר אמרתי, זה בסדר.
אז למה את בוכה? בוכה סתם?
אני בוכה סתם.
כי כואב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.