שפתיי מתפוררות לאורך
לכבודך, כרתו יערות
שלמים
של עצי סרטן.
אני אוהב אותך יותר
כשאנחנו שנינו
אבל חושק בך
בחברת בורים יודעי כל.
בתומתי האמנתי לך
שתניחי לי, אך את
צבתותייך תקעת בי
ואינך מרפה,
משיניי שטרם הצהיבו.
וודאי שאין מה לדבר על
אקסלוסיביות
כי את זונה,
מפזרת לכולם פיחלומות.
ובסוף היום, לא תנוחי
ולא תשקטי
עד שתגיעי לכולנו
האם אליי כבר הגעת?
פיחלומות = פיח + חלומות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.