|
גבוה קומה מדרגשים של בטון
בנה לו נפש לאס ווגאס
וזיין לה את הנפש
אחת אמרה כשתשכב
ושניה אמרה כשתמות
ללא הרבה ענין וקשר
חיוך מפוחלץ הוא נראה כל כך אנושי
על בוק חטוב ודק
ומתחתיו חרוטות בהדרת כבוד
"חיוך מתקופת המציאות"
הוא יושב במוזיאון
ואת תניחי את ראשך על המוצג שלימינך
על כתף יבשה
ותורידי דמעה שתעורר את ליבך
וכתפי בשעות שתיקה
ולפתע תקפיצי מן המגע הקל בגבך
ויאמר לך איש המדים שעבר הזמן שהמוזיאון
נסגר. |
|
|
ואז פרצתי לחדר
באגרסיביות,
שלפתי את האם 16
שלי, והרגתי את
החבר של שלי.
מתוך: איך פרצתי
לחדר באגרסיביות
שלפתי את האם 16
שלי והרגתי את
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.