|
רסיסים של שמש
חודרים בין
צמרות העצים
מאירים התכלת
למעלה בשחקים
הלילה לא ייגע בך
חיוך חלב נוטף,
את הכר שיערך
בעדנה לוטף.
ימים של שקט
הו ימים ברוכים
הכוכבים לך
כמחרוזת של פנינים
עוד אופק החובק הים
עוד גל המנשק
לחוף דומם.
שמרי על שקט
כנשמת אפך
הביטי בציפור החופש
בעומדה על חלונך. |
|
|
"אוגרים זה לא
אוכל"
אמר הוא לי..
אבל אני הייתי
כבר באמצע
מתוך "סיפורי
זוועה לילדים
קטנים" הוצאת
מלכישוע, 1999 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.