New Stage - Go To Main Page

אנדי ורצברגר
/
סיפור של אוטובוס

כשחזרתי הביתה היה לי רעיון
להצטלם בתור ישו על הצלב
על המיטה עם כפות רגליים צמודות.
דיברנו באוטובוס
אחרי הסערה שהשארנו
ניסיתי לאסוף שברים ואת לא זכרת
איך מחברים אותם.
דיברנו בידידות עד
שנפרדנו בידידות
וכשניתקת התקשרתי לחבר שלי וסיפרתי לו
שדיברתי אתך
כאילו הייתי גאה בזה או משהו.
דיברנו באוטובוס על הצבא שלך והמשכורת
דיברנו על הופעות שהלכת ועם מי
גיליתי שקוראים לו שחר.
סיפרת שהצבא מגדיל לך את המשכורת
כי את לא אוכלת בערב
גיליתי מחדש אדישות
כשאת מספרת עלייך.
וכשהאוטובוס הגיע לצומת ביל"ו הערתי את החייל מאחוריי
אבל הוא לא ירד. במקום זה הוא התקשר לחבר שלו
וסיפר לו כמה שהוא שפוך. (גם לו קראו שחר..)
האוטובוס החל להאט אל תוך רחובות
שכבר החשיכה, עד שנעצר בתחנה המרכזית.
אני ירדתי
והתחלתי לחשוב
על להיות ישו
עם שתי כפות רגליים צמודות
ומסמר מדויק שעובר דרך שתיהן
בול באמצע.




"אהובתי מצאה לה בית
אהובתי שהתבגרה"

(אהובתי- עמיר לב)




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/5/03 21:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדי ורצברגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה