מוקדש לז''ל ובהשראתם

בלילה ההוא
תן לא יילל
פעמון לא צלצל

ירחם שם האל
על כולנו ועליו
שלבד במרומים
על המוזה שאבדה
לעולמים

ויאמרו הבתולות "אין זה כך"
ונצחק
נצחק להן מול פניהן הענוגות
התמימות
מלאות האימה
כי רוח השטן בתוכנו שוכנת
ואנו עמה

וישבו אצילים
אל מול אח מבוערת
יספרו סיפורים משנות העוצמה
ונבכה
כי חילול הוא לכל המסורת
לכל האומה

קרביים נשפכו, זאת אין להכחיש
עבור small victories וזכרון ההיסטוריה
לדראון עולם נועדנו כאחד
והיום במקום חרב
מטיילים ליפן, סין והודו
עם מצלמה ביד

לך לך לארצך, זבת חלב ודבש
והיה שם אדם
הרוס, השמד ובעל
כפי שרק אתה יודע
והיה שם דם

בפינת החדר מכווצת בושה
ולשאר, הגאווה חודרת
האם חשבנו אי-פעם לעצור ולראות
אולי אנו זקוקים לבושה שכזאת
ראו לאן הגענו
ואיך התרבות מתדרדרת

מלמולים, פטפוטים
כמו בטקס לווייה
זכרונות מצד לצד מציפים את הים
וטובעים
עם המוזה שמתה
ולא תחזור עוד לעולם.