עודד עוז / בגן העדן |
ותוהו ויום
נשאר לו עוד שם
בלא שמו
על ידם,
תהום על פניו
ורוחם
עוד איתו,
רק זיכרונות ואבק
ואחריתם
מי יבוא?
ואישה, אין
לו איש,
וגנו המחריש
על עציו הזקופים
ופרותיו המתוקים,
בראשית הוא ברא,
בדידות וייאוש
צילו האדיר
צלקת
על ליבם,
דמעותיו כים
חרבו הם
מזמן,
דומם
הוא יושב,
עוד ממתין לבואם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|