עודד עוז / זיכרון העצב |
אדום,
אל השקט
נשלחות ידיים,
נושרים
אנשים חרוכים
כעלי העצים
וכוחם
כה
דל
לקצב החיים
אפר לכף רגל
נדבק,
ועצב נטחן,
מתפוגג
כאבק,
שברי רגעים
נסדקים
לפני
הזמן
ההופך
פניו,
נחקקים
על לבבות
האדמה
הפוערת
פיה
ומחייה
את
ימיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|