|
בלילה היא מתגנבת אל מיטתו
הריקה של הירח מעל
מעגן מפרץ החזירים
מתחת לשמלתה מת גל ים
חלקיקי מדוזה מוצנעים
בעודה מודדת בקפידה
את טווח התשוקות
לשונה הקלשונית רושפת
ירוק. ירוק. ירוק.
משלחת שדים ושלדים
מניפת הרוחות.
(משלי, ט'ו ד' " מרפא לשון עץ חיים; וסלף בה, שבר ברוח. " ) |
|
|
אבא שלי תמיד
אמר לי: "אם אתה
טובע תרים את
הראש שלך מעל
המים ותנשום"
טוב נו, ניטשה
הוא לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.