בחומוס  של שישי בבוקר הכל נשאר אותו דבר. חמישה גברים,
מתיישבים, מזמינים, מעשנים אחד קרח, שני שכירים אחד עשיר
ואני.

ארבעה גברים מנגבים חומוס של שישי בבוקר, אריק אוכל סלק עם
פיתה,
מדבר על מילואים ותמיד גולש אחרי שורה לתאוריה חדשה בסוגיות של
נישואין, שניים ממשיכים לנגב, אחד מקשיב ואני.

שלושה גברים בחומוס של בוקר שישי, בני  מספר בפרוטרוט על סקרי
שווקים, הנושא כמו תמיד עבודות שיפוצים, בני תמיד שובר את
השוק, בכל הסיפורים. אחד עוד מנגב, אחד בוהה, אריק מחפש כאילו
את הארנק ואני.

שני גברים  יושבים לחומוס בשישי, גולן מספר על מנופים, הוא
תמיד מגיע מלילה לבן של חילוץ יצירתי, בד"כ אם בני לא מגזים אז
בסיפור של גולן אין נפגעים.אחד מחטט בשיניים, אריק ממלמל "שיט"
לא שייך כאילו, בני אומר שמכיר נהגי מנופים וצריך לסגור איתם
מחיר קבוע מראש, גולן מנקה את השפם מחייך בעייפות ואני.

איש אחד יושב לחומוס בפרלמנט של בוקר שישי, דני לא מספר כלום,
הוא עשיר ובכלל מעוצבן כי לא הספיק לקנות שמן למשור. הוא אומר
ששכח הסיגריות במכונית. אריק מתנדב לצאת להביא, בני מחלק ארבע
חומוס לחמש, גולן מחזיק סיגריה עם אפר ארוך בעיניים עצומות,
דני משלם והאיש הזה הוא אני.

אני יושב לחומוס של שישי, מסביבי ארבעה חברי ילדות ומסביבם
אני, תמיד אותו שולחן, המקומות קבועים. הנשים יודעות לספר
ש"נמאס לו אבל לא נעים", כך הן  יכולות לפרגן לנו, זהו פרי
מאמץ של שנים.

חמישה אידיוטים לא משתנים, תמיד אותו דבר, תמיד אותן דמויות
ואותם סיפורים.

דני לוקח את אריק טרמפ, בני הולך לשוק, בשישי המחירים צונחים,
גולן גורר עצמו במעלה מדרגות המנוף ומתקשר למעין לשאול עם
לארגן חילוץ גם למחר בלילה או שבעלה חזר ואני.