שיר שנכתב מבחורה סטרייטית לבחורה סטרייטית שהן סטרייטיות
תמיד, חוץ מכשהן ביחד.  


כל הגוף רועד כשאת נוגעת
כשהאמת מגיחה והמציאות בורחת
ושוב לא נרדמתי לילות נצבעו בלבן
מספר שש גדול ממנו וממך אחד קטן
רושמת עוד שיר אוטמת זיכרונות
את איתי כשאני בלעדייך הגיע שעת חצות
הירח מסנוור אותי הלילה וחשוכים הכוכבים
אולי עדיף שנתרחק מצפון רדום שמאשים
איך זה שרציתי לאהוב רק לא בחרתי איך
בסוף יודעת שאפול כשיימאס לך ואלך
נעורים נצבעים בשלכת של בלבול
והשמש נתכסה בצל של פחד מרעש של מבול
פצעים פנימיים מגעגוע כשאנחנו ביחד נוגעות בדממה
וזה לא כי אין לי מה לומר
זה קצת קשה זה קצת מוזר
אסור לא עוצר בעדינו מותר זה הלהט שבננו
וכשחמה תאיר אור ראשון של עצבות
ותכסה את היום באבק של בדידות
טפטוף של תקווה מהחורף של אתמול
יותיר אותי צבועה בהרס השחור