תמר,
מעבר לקו, מעבר לצלילים.
תמר,
כפרי בשל מבחוץ,
אך ילדה מפוחדת מבפנים.
תמר,
מהרהר אחרי כל שיחה אחרי כל משפט
משחזר וכואב, משחזר וצוחק.
תמר,
מסתקרן ותוהה האם זה כך.
תמר,
למרות שמעולם לא נפגשנו,
מייחל שהייתי יכול לחבק.
תמר,
לקחת חלק מהכאב מהצער,
שתדעי שיש מישהו אי שם
זה כל-כך רחוק, זה כל-כך קרוב.
תמר,
מי את באמת ילדת מיסתורין?
טון דיבור רך ומלטף,
נושא כאוב וקצת תוקף.
רק שתדעי, את לא לבד גם אם נדמה.
תמר,
שנתקת ולא היה לך האומץ אפילו לומר.
תמר,
שאחרי הכל שוב כך נעלמת.
אז מה שווה התהדרות בנוצות הדת,
שאת חוקה הראשון כנראה לא ידעת? |