אחד הדברים שהכי אהבתי בתור ילד היה ללכת עם אמא למרכז ביום
העצמאות לראות את הזיקוקים ולהשפריץ קצף על עוברי אורח
תמימים.
מאז עברו כמה שנים... ובצבא כמו כל בני המושב הלכתי להיות
לוחם...
הייתי מאוד גאה בעצמי, אחוות לוחמים, גאוות יחידה, לוף עם
קטשופ כל החרא הרגיל של חי"רניקים.
אבל יום אחד, בזמן פעילות אי שם בעזה, היו כמה אנשים לא ממש
נחמדים שהחליטו לזרוק עלינו כל מיני דברים שמתפוצצים ברעש שדי
מזכיר את אותם זיקוקים, טוב אולי יותר חזק קצת.
אחד מאותם רעשים החליט לבקר בתור גופי בכמה מחלקיו וכמה אחרים
ביקרו אצל כמה חברים שלי.
אני לא ממש זוכר מה קרה אחר כך , אבל בסופו של דבר כולנו יצאנו
משם חיים והסתפקנו בזה.
ואז אחרי כל מיני ניתוחים, הגיע יום העצמאות שוב, הפעם אומנם
נשארתי בבית אבל רציתי לראות את הזיקוקים שאני כל כך אוהב, הרי
כוולם אוהבים זיקוקי דינור... טוב כמעט כולם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.