לא הייתי בגטו (הייתי כבר, אבל השיר נכתב לפני זה...)
אבל הייתי ברכבת של יום ראשון...
יום ראשון, שנות האלפיים...מדינת ישראל-
בממשלה יושבים יהודים (חלקם טובים, רובם פחות...)
ראש הממשלה הוא יהודי...והרכבת...
הרכבת של יום ראשון...כמו מובילה לגטו...
רכבת בנימינה-תל אביב מובילה את האנשים דחוסים אחד על השני כמו
חיות,
כמו היהודים -בגטו.
אני עולה על הרכבת..בישראל, לא בגטו...
ומרגישה מחנק...אין לי אוויר...לידי עומדים בערך 30 אנשים,
רק במעבר, אפילו לא בקרון עצמו...
רכבת חדשה, לא מעץ, קומותיים, בצבע אדום...
מובילה לתל אביב, בישראל...שנות האלפיים, ואני מרגישה כמובלת
בכוח...
נושמת את האוויר המועט שנשאר במעבר כשעוד 30 אנשים מנסים לנשום
את האוויר הזה לאט, לאט...שלא יגמר...
לא הייתי בגטו, אבל הייתי ברכבת של יום ראשון בבוקר...אין הרבה
הבדל, אולי רק שהחיילים לבושים במדים ירוקים-והם עצמם מובלים
לטבח. |
