אותן הנעליים, בסיס נפלא להתחיל ממנו.
אתה מחפש בי אותה ומוצא דברים קטנים,
אבל זאת לא היא - זאת אני!
אני לא מפסיקה לחשוב על זה שאני אף פעם
לא אוכל להיות מיוחדת בשבילך - כמוה,
שאני לא אוכל לרגש אותך - כמוה.
כי היא הייתה הראשונה בהכל, אפילו באהבה
ולי לא השארת כלום לחדש.
רק לצעוד באיטיות בעקבות העמוקות שהיא השאירה בלב שלך.
וזה קשה לי.
אתה מסביר לי על הלילה בו איבדת את התמימות שלך,
והיד שלי נשמטת מן היד שלך,
אני בספק אם היא אי פעם תחזור לשם בכנות.
אתה הכל בשבילי ואחרי השיר המיוחל בא השיר שדיבר עליה,
הלוואי והיא הייתה פה עכשיו.
אני בספק אם אצליח לחיות בלעדיך אבל אני מרגישה לא טוב.
נמאס לי להשוות עצמי לחמודה הזו, לאהבה הראשונה שלך.

אני.