שום דבר מלבד גאולה. שום דבר לא יהיה טוב מספיק, שנון במקומות
הנכונים. שום דבר לא ירעיד את אמות הסיפים, יעיר נחילים של
תחושה משנתם. שום דבר לא ירטיב וירטיט שפתיים ורודות ששנים
וייאוש שרטטו בם פינות. שום דבר.
שום דבר לא יבעיר שדות קוצים של פחד ושוני, של תרעומת ושל חוסר
סיפוק.
שום דבר לא יזריע מדבריות של צימאון לעילוי ויסיר קורי עכביש
מבורות נחיתות.
שום דבר לא יפיל שלטונות של זיעה ושל סדום, של בושה ושל חוסר
בשלות.
שום דבר לא יניח לדעת לזרום במורד תלילותם של שנים ושל זכות.
שום דבר לא יקהה את המוות, שום דבר לא יאיר עיניים כבות
ונפוחות וצורבות.
שום דבר לא יבחוש בסירים של סיבה ותועלת, לאידוי הפשרה ושריפת
הנוחות.
שום דבר לא יביא אותנו הביתה, אין לנו בית ואין לנו שם.
שום דבר מלבד גאולה. גאולה חזקה וטובה, מלפנים ומאחור, ומסביב,
ולמעלה, ובפה, ובשניים ובשלושה, ועם כולם, ועם הכלב, ובאלימות
אבל בכיף, עם כיסוי עיניים ועם הפסיכיאטר, במקום פתוח ובגן
סגור, על ערמה של קש ועם אותו בחור, ועם בחור חדש, בשחור
ובצהוב ובאדום, ובירוק אם תמצא, בכנות רועמת ומתוך שכרות גסה,
תוך כדי פעייה, הקאה, ריקוד סוער, ארוחה משפחתית, בקלפי, על גג
פח לוהט ובים האגאי.
אין אהבה, אין גמדים ופיות, אין מוות ואין מטרה.
שום דבר,
מלבד
גאולה.

(אז מה את אומרת ממי? השתכנעת?)