|
אתה אוחז זהב ביד אך הוא אינו שייך לך
מביט בו ומפורר אותו בדמיון לגרגירים כמו חול
עוצם ענייך, מרים ראשך ומבטיח הבטחה
חרישית כצבע ורועשת כמכשול
האם לשמוח שיש לך אחיזה בדבר כה טהור
האם לבטוח הלא גם הוא שיקר ושוב אתה נגרר
האם לרתוח שאינך יכול אותו לשמור
האם לסלוח או שהזהב גם הוא נשחר
אתה אוחז זהב ביד עבורו ויתרת על הכל
ובמבט אחד משחית את כל אשר ייצג איי פעם
אתה עדיין כאן לבד מחפש מקום שקט כצבע ומכאיב כמכשול
אך כשתזדקק לעוד כבר לא תמצא שוב את הטעם
האם לברוח כשמורטים ממך דעות
האם לפרוח כשאתה מתקרב אל סוף הזמן
האם לטרוח לרוץ כשאתה נמצא בהצגות
האם לסלוח כל עוד אתה נמצא כאן |
|
|
מישהו קרא לי?
מרטין ס. לוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.