כל פעם שחושב עלך.
אני נדקר בלב עד שהוא מדמם.
זאת בעיה מציקה , זאת בעיה שחלפה.
לחיות שוב חיים שכבר עברו מזמן .
אין הגיון בלהגיד לי :
"עצות של אנשים לא יעזרו לך".
זאת הדרך שאף אחד לא מבין .
אולי אמצע את עצמי טועה בדרך שוב.

כל פעם שאתה נופל אני , יורד על הבירכיים ו
מתפלל שכבר תגיד את מה, שלי עוד לא יוצא.

אני מרגיש שטוב אני מרגיש סבב .
אני מרגיש כאילו אף פעם לא .
כשאני מרגיש כך אני לא יודע מה להגיד.
למה אי אפשר לסובב את הגלגל לאחור?
אני לא בטוח מה זה אומר.
אני לא חושב שאתה , מה שאתה נראה.
אני מודה לעצמי , שאם אפגע באחר.
אז לא אראה מה שנועדנו להיות.

כל פעם שאתה נופל אני , יורד על הבירכיים ו
מתפלל שכבר תגיד את מה, שלי עוד לא יוצא.