8/05/03
יום וערב את שמך שותקת
ושתקתי כל ימותיי
יום ויום את זכרונך מוחקת
היה כלא היה
ושתיקתי צורמת כמצבה משיש
זכרונך דועך, אתה רחוק, עורגת
יום וערב
את שמך שותקת
ואיש לא ידע
איש לא ישמע
שזכרונך עודנו חי בתוכי
לילה לילה, יום, יממה.
ובשתיקתי אודה כי מעולם לא עזבתי
במבטי תראה עודני שלך
ושתיקתי עודנה זועקת, כואבת
שתיקתי מבטאת שוב את שמך
ואיש לא יודע אך כבר לא שואל
ואני עוד להסביר מנסה
ואיש לא שומע כי אינני מספרת יותר
אני במותך עוד נוצרת שתיקה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.