מנוחה או בטלה?
הגינה הוא מקום המפגש האידיאלי
של כל מפוטרי העולם ה"אלקטרוני"
כל יום אנחנו כאן מחליפים חוויות
על עוד הפגנה או על שאר שטויות

היום הגעתי לכאן מוקדם מהרגיל
כי לאשתי נמאס שאני כמו "החתול שמיל"
יושב כל היום לא עושה דבר
ואומר לכולם יהיה טוב "מחר"

לבדי אני יושב על הספסל בגינה
ולפתע אני רואה שמתקרבת נמלה
היא עוצרת ומתבוננת רק עליי
ואני שואל את עצמי עד מתי?
היא פותחת את הפה ואומרת:
אין לך משהו יותר טוב לעשות?
ואני במקום לענות מנסה אותה לרמות
"אני מחכה פה לילדיי" אני אומר
והיא שרואה אותי כאן בכל יום נוחר
מסתכלת עליי בבוז וזלזול מוחלט
כמו איש "שינוי", שמסתכל על הדת  
ואומרת בקול חלוש תסתכל על עצמך
רק יושב ומקטר והורס את חייך
אל תשב בטל, קום לך מצא עבודה
תפרנס את משפחתך בכבוד, לא מה"קצבה".

ואני במוחי העייף ממחשבה
פתאום מתעורר כמו מחלום בלהה
מה לעשות? לשמוע בקולה?
והלא היא בסך הכל נמלה?

אבל דברי טעם יש בפיה
ואת ילדיי צריך להשביע
לכן את רגליי דירבנתי לקום וללכת
במחשבות על ילדיי אוכלים סוף סוף שמנת
הסיפור הזה אולי נשמע דמיוני
אבל המוסר השכל פה הוא אמיתי...

מה לדעתך מוסר ההשכל בסיפור?