הזין שלו היה כל כך גדול, שרונה לא הבינה איך הוא הצליח להוריד
את המכנסיים. היא כבר ראתה אותו פעם, לפני שנתיים, אבל הופתעה
מחדש לנוכח הממדים המפלצתיים שנחשפו לפנייה. זין כל כך גדול,
חשבה, יש רק בסרטים. אבל הנה הוא, פה מולה, מרחרח את דרכו אל
בין רגליה, והיא אפילו לא רטובה.
אביתר גהר מעלייה, פישק לה את הרגליים וכיוון את עצמו ביד אחת.
הוא לא ליטף אותה, או דיבר, או אפילו הסתכל לה בעיניים. רק
דחף, בכוח, ואז הוציא ודחף שוב. רונה שאלה את עצמה אם היא לא
אמורה ליהנות מזה, אבל כל מה שהיא הרגישה היה כאב. אביתר הוציא
והכניס עוד כמה פעמים לפני שהיא נשברה והפסיקה אותו. הוא היה
מאוכזב, ורונה ידעה שהיא לא יכולה להשאיר אותו ככה. היא
התכופפה בזהירות והכניסה את הראש של הזין לפה. היא יכלה להרגיש
את הטעם שלה עליו, וזה היה בסדר. אבל אביתר לא התאפק ודחף אותו
חזק לתוך הגרון שלה, וזה כבר לא היה בסדר. לשנייה אחת היא לא
ידעה אם היא עומדת להקיא, להשתעל או להיחנק. אבל היא התעקשה,
והתחושה עברה בסוף. היא המשיכה למצוץ כמה דקות, ואז אביתר תפס
את עצמו בכוח, שפשף מהר ונאנח בקול כשגמר לתוך טישו.
רונה ישבה על קצה המיטה, עירומה, לא חושבת על שום דבר. היה לה
טעם רע בפה והרגשה רעה בראש, והיא רצתה שאביתר יקום כבר מהמיטה
ויתחיל להתייחס אליה. הוא קם, בסוף, העיף מבט בשעון והודיע שיש
לו אימון כדורסל עוד עשרים דקות. "את רוצה שאני אקח אותך
הביתה?" הוסיף כשרונה לא ענתה. היא הנהנה בראש שכן, היא רוצה
שייקח אותה הביתה, אבל יותר היא רוצה שמטאור ייפול עכשיו דרך
התקרה וימחץ לו את הראש. היא התלבשה בהרגשת ריחוק, בלי לשים לב
שהגופייה הפוכה, ודחפה את הרגליים למרטינס הגבוהות שהגיעו כמעט
עד לברך. אחר כך, באוטו, הם שתקו שניהם, ורק אחרי שהוא כבר
הוריד אותה הוא אמר "טוב, אז להתראות" ונסע. רונה נכנסה הביתה
וישר לחדר, לפני שאמא שלה או כל מישהו אחר יכל להציק לה. היא
התישבה על המיטה והביטה בשעון. השעה היתה עשרה לחמש, חצי יום
עוד היה לפניה, אבל היא רק רצתה ללכת לישון ולהתעורר בעוד שנה,
כשהכאב הזה בין הרגליים ייפסק, והריקנות הזאת בפנים תתמלא.